החלטה
1. המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר בתיק דנן. בפתח הדיון, העלה ב"כ המשיבה טענה מקדמית ולפיה ההתנגדות הוגשה באיחור של יומיים, ביום 03.01.12 במקום ביום 01.01.12 (ראה המסמך שהוגש מש/1, המעיד על מועד המסירה ועל התאריך בו הייתה אמורה ההתנגדות להיות מוגשת, ואשר אליו צורף אישור המסירה).
2. נוכח טענה מקדמית, עתר ב"כ המבקש בעל פה במהלך הדיון, להארכת מועד, בת יומיים. יצוין, כי המבקש סבר שההתנגדות הוגשה במועד, והעובדה היא שההתנגדות התקבל בלשכת ההוצאה לפועל ללא צורך בבקשה להארכת מועד, כנראה בשל תקלה טכנית.
לדבריו, מדובר באיחור וקל שנעשה בהיסח הדעת ואין צורך לחסום את המבקש מבירור ההתנגדות לגופה בשל כך.
3. במהלך הדיון, החלטתי כי ההתנגדות תישמע, וההחלטה בבקשה להארכת מועד תינתן ביחד עם החלטה בענין ההתנגדות.
4.המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר קבוע בחיקוק, ולפיכך יש צורך בטעם מיוחד על מנת ליתן הארכת מועד להגשתה. ראה לעניין זה תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
הטעמים המיוחדים בתקנה 528 הנ"ל אינם עשויים מקשה אחת ויכולים להשתנות בין הליך אחד למשנהו.
ההלכה הפסוקה קובעת כי לצורך דיון בבקשה להארכת מועד, יש ליתן משקל נכבד גם לסיכויי המבקש בהליך שלצורך נקיטתו מתבקשת הארכה, וככל שסיכויי ההליך חלשים, כך נחלשת ההצדקה להארכת מועד, ולהיפך (ראה בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית).
כמו כן, יש לקחת בחשבון את הסיבה לאיחור, ולבחון האם המדובר בזלזול בבית המשפט או בטעות אנוש או רשלנות (ראה פסק הדין בענין פלוני שהוזכר לעיל).
5.בנסיבות אלה, החלטתי לשמוע את חקירת המצהיר, על מנת לבחון את סיכויי ההליך וליתן החלטה המתייחסת גם לענין זה, על מנת שתהא בפניי תמונה מלאה בנושא זה.
6. המבקש התקשר עם המשיבה (ביחד עם עוד עשרות אנשים) בהסכם למתן שירותי פיקוח וליווי לפרוייקט בניה מסויים במושב (נספח א' לתצהירו).
המבקש טען בתצהירו כי המשיבה הפרה את ההסכם, שבו התחייבה לפקח על הפרויקט, הפרה רבתי.
7. לטענת המבקש, בין היתר, הפרויקט לא נוהל מראשיתו באופן מקצועי, אלא באופן רשלני, תוך עיכובים ואיחורים, כשלון בבחירת קבלנים ופיקוח קלוקל על פרויקט הבניה שהתחייבה המשיבה לנהל.
לדבריו, נאלץ להשלים את הבנייה בעצמו, להוציא כספים רבים מעבר למוסכם, ואף נכנס לבית ללא טופס 4 ותעודת גמר, ומבלי שהעבודות על החלק הציבורי יהיו שלמות. המבקש טוען כי פנה למשיבה והתריע על התקלות, לשווא.
8. עוד טוען המבקש כי הפרויקט היה אמור להתקיים תוך 24 חודשים, וגם כיום, בחלוף שלוש שנים מאותו מועד, עדיין אין טופס 4 לבית.
9.בחקירת המבקש לא נסתרו טענותיו כלל ועיקר.
החקירה התמקדה בתוספת להסכם שבין הצדדים, נספח ה' לתצהיר, שנחתמה ביום 14.11.10.
בסעיף 5 להסכם זה פורטו ההמחאות נשוא ההתנגדות, אשר בוטלו על ידו. ב"כ המשיבה טען כי בהסכם אין התניה כלשהי הנוגעת לפירעון ההמחאות, ולכן כל טענות המבקש אינן רלוונטיות. המבקש כמובן סבור אחרת.
איני סבור כי בשלב מקדמי זה של בירור התנגדות, יש לקבוע מסמרות בדבר.
על מנת לבחון האם הייתה התניה לפירעון ההמחאות, יש לשמוע ראיות, ואין לקבוע מימצאי מהימנות בשלב זה.